כשלך טוב, ולי טוב- לשנינו טוב
כשלך לא טוב, ולי לא טוב (ולהיפך)- לשנינו לא טוב

אחת הגישות הבסיסיות שתורמות להצלחת קשר השותפות לאורך זמן היא גישת WIN–WIN – זו גישה שאיתה כל הצדדים חייבים לצאת לדרך המשותפת.

בסיס הגישה הוא ששני הצדדים ירגישו בכל החלטה שקיבלו שהיא טובה ונכונה להם והם שלמים איתה, ששניהם ירוויחו מכל פעולה ועשייה בשותפות,
הן רווח בטווח קצר והן בטווח ארוך.

במידה ואחד מהצדדים ירגיש שהפסיד, "שיצא פראייר", שניצלו אותו, בטווח הארוך הוא "יחזיר לצד השני", בין אם באופן ישיר ובין אם בחוסר תרומה וחוסר מוטיבציה,
כך בסופו של דבר שני הצדדים יפסידו.

נהפוך הוא, אם מגיעים לשיחה מתוך גישת ה-WIN- WIN, אז אני לא מרגיש שאני יוצא לקרב כי אני רוצה גם שהזולת ירוויח.
מעבר לזה, יש המחזקים את ההרגל הזה ואומרים "win – win or no deal" כשאתה בקונפליקט עם מישהו אתה אומר לו:

"בוא נדבר על זה ונמצא פתרון שיהיה טוב לשנינו. בוא נחליט מראש שלא מקובל עלינו שום פתרון אחר שלא טוב לשנינו".
מכיוון שזה אינו טבעי לנו, עלינו לאמץ את קו החשיבה הזה כהרגל.

 דוגמאות לכך:
· כשמנהלים משא ומתן על מחיר מוצר של יצרן, ככל שנוריד את המחיר, היצרן יוריד את איכות החומר שמשקיע במוצר ובסוף הלקוח יפגע,
כי יקבל תמורה טובה פחות.

· אם שותף מרגיש  שאינו מתוגמל בכסף או בתחליפים או בתחושות בעבודה- כסיפוק, ענין וכו'
הוא יהיה חסר מוטיבציה, לא ישקיע, והמעסיק יקבל ממנו פחות במקרה הטוב,
לכן, חשוב שבסיכום שני השותפים, כל אחד מראות עיניו, ירגישו שהם מרווחים.

· בזוגיות אם הצלחתי לגרום לצד השני להשקיע יותר והוא לעומת זאת מרגיש שלא מקבל תמורה הוגנת,
לאורך זמן הוא יפתח כעסים שיצאו בתוקפנות או בצורה שייתן פחות במקומות אחרים.
לעומת מצב ששני הצדדים מרגישים שמשקיעים ומקבלים באופן שווה,
גם אם אחד מעניק כסף או אהבה והשני משימתיות ודברים אחרים. כל עוד תהיה תחושת WIN–WIN ,
שני הצדדים יהיו רגועים, מלאי מוטיבציה והקשר יהיה בריא ולאורך זמן.

אז החלטנו…?  "win – win or no deal"